לפני שבועיים בערך, גיליתי משהו שקצת הדהים אותי: החיים שלי פתאום נראו לי משעממים, אפורים ולא מעניינים בכלל…

ההרגשה התעוררה עם בחור שיצאתי איתו. "אני מרגישה לא בנוח לידו" אמרתי למאמנת שלי. "למה?" היא שאלה. "לא יודעת", עניתי, "אולי בגלל שנראה שהוא משיג הרבה בחיים שלו". "אוקי" היא ענתה, "נסי לבדוק מה הערכים שלפיהם את מבצעת את ההערכה שלך, ואם הישגים זה הדבר היחיד שדרכו אפשר להעריך אנשים". חשבתי על זה, אבל ההבחנה המדויקת באה מאוחר יותר, אחרי שנזכרתי באיזה משפט שהוא זרק לי באחת הפגישות שלנו:  "תראי את האנשים האלה" הוא אמר לי "אין להם תשוקה לכלום בחיים שלהם". באותו רגע, זה עבר לידי ולא ייחסתי לזה חשיבות, אבל בשלב מאוחר יותר, הבנתי מאיפה נבע הפער שהרגשתי מולו… גם לי, אין תשוקה לכלום…

וזה היה רגע של הלם, של קושי, של פחד ושל דאגה.

אני, מיכל פישי, הראשונה לשמי, בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת, תואר ראשון בתזונה, דיאטנית קלינית, יוזמת ומקימת פרויקט פר"ח  לתזונה, מקימת ומנחת קבוצות הרזיה, בוגרת טריליון סדנאות להתפתחות אישית, מדריכת אירובי, מדרגה, עיצוב, פילאטיס וספינינג, די ג'יי לעת מצוא, מדריכת ריקודי כל הזמנים – זוגות ושורות, מדריכת סלסה, מדריכת האנדאלים וראשוני האדם

משועממת…

מתי בדיוק ואיך זה קרה?

לאט לאט הכל התחיל להתחבר. החיפוש אחרי האושר, השבירה של הנואשות שכבר הגעתי אליה, אבל לא ממש ידעתי מה לעשות איתה, והמשפט שאמרה לי מנחה בסדנא שהשתתפתי בה לאחרונה: "תפסיקי לצאת לדייטים לפחות חצי שנה, תמצאי את האושר שלך לבד, תיהני מהחיים שלך כרווקה" היא אמרה לי. "אני לא יודעת איך לעשות את זה בכלל, זה לא נראה לי אפשרי" עניתי. "את שכחת" היא ענתה, "זה כמו בפיזיותרפיה של השריר, מנסים ומנסים ומנסים עד שלאט לאט מצליחים".

אחר כך הבנתי ש"אושר" היה מונח לא מספיק מדויק, ושבעצם בחיפוש אחרי זוגיות, שכחתי את עצמי, את מה שחשוב לי חוץ מזוגיות ולא שמתי לב שהשריר של התשוקה שלי, התנוון.

אז התחלתי בפיזיותרפיה של תשוקה. חזרתי לרקוד ווסט קוסט סווינג, סגנון שהתחלתי בו מזמן אבל לא התמדתי. הצטרפתי לקבוצת לימוד על בודהיזם, תחום שרציתי ללמוד כבר מזמן וגם חזרתי לעשות מדיטציה באופן שוטף. בנוסף, קניתי לי במתנה שלושה ספרים וכמובן התחייבתי ביני לבין עצמי, להמשיך להגיע לקרוספיט לפחות שלוש פעמים בשבוע.

באחד הספרים שקראתי, כתוב שדברים מגיעים מתוך פעולות, אז כמה פעולות כבר יש לי. עם זאת, אני עדיין בעניין של משהו קצת יותר גדול, שיניע אותי, יעיר את התשוקה שלי, ויגרום לי לקום כל בוקר עם חיוך גדול 🙂

אהבת? קיבלת השראה?  מוזמן/ת להרשם על מנת שלא לפספס את הפוסט הבא 🙂